מתוך wikIT



שווה ציטוט [עריכה] שווה ציטוט קישורים ממומנים [עריכה] קישורים ממומנים

תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתכם ל־wikIT [עריכה] קטגוריה:Cloud Computing בעברית: מחשוב ענן מחשוב ענן, הוא למעשה אבולוציה של המחשוב מטכנולוגיה חדשנית, בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, עד לקומודיטיזציה (הפיכה למוצר שאין לו בידול מהותי והוא מתחרה רק על המחיר) של טכנולוגיות IT מרכזיות (כגון: שרתים, מערכות הפעלה, בסיסי נתונים, שרתי יישומים ועוד). במודל המחשוב Cloud Computing, תשתיות מחשוב (כוח מחשוב, זיכרון, שטח אחסון), יישומים, או פלטפורמות לפיתוח יישומים, מוצעים לשימוש כשירות וניתנים לצריכה במודל של תשלום על פי שימוש. אם כן, הענן מצידו, מאפשר לספק טכנולוגיות שהן commodity, כשירות בתשלום לפי שימוש. בנוסף לכך, השירות ניתן בהיקפים לא מוגבלים ובאלסטיות, המאפשרים למשאבים המסופקים לגדול / לקטון על פי הצורך (On-Demand). בשונה משיטות האירוח (Hosting) הישנות, מודל זה מאפשר לצרכן שליטה על המשאבים אותם הוא צורך באמצעות ממשק Web או באמצעות APIs. התמורות הטכנולוגיות הגלומות במחשוב ענן מאפשרות לקיים כלכלה מבוססת שירות, אשר מספקת זמישות במימוש התפתחויות עסקיות בתוך הארגון ובקשר שלו מול ארגונים אחרים. זמישות עסקית זו מייצרת מרחבים עסקיים חדשים, שהם תולדה של מחשוב הענן. מחשוב ענן מביא תועלות עסקיות מהותיות בתחום התפעולי: התייעלות תפעולית, מיקוד בליבה, היערכות לתרחישי קיצון, הורדת סיכונים בעולם של אי וודאות ועוד. אולם, למחשוב ענן יש גם יכולת לשנות את כללי המשחק, ולשנות את העסקים של הארגון, באופן אסטרטגי. מחשוב ענן יכול לסייע לארגונים לייצר שווקים חדשים ומוצרים חדשים על בסיס פלטפורמת הענן, בעלויות כניסה נמוכות יחסית, תוך גידור הסיכונים. דווקא משום שטכנולוגיות הבסיס הופכות להיות Commodity, נגישות וזמינות, כמעט ללא מגבלת משאבים, ניתן לייצר על בסיסן יזמויות חדשות המחצינות יכולות ארגוניות פנימיות כשירות אל מול שווקים חדשים, יצירת עסקים חדשים ומגוונים על בסיס שיתופי פעולה ועוד. מינוף נכון של הענן, יכול לסייע לחלק ניכר מהארגונים, לממש את ה-Cloud-Tail, הזנב הארוך של ה-IT, המאפשר ל-IT הארגוני, להציע יותר שירותים לקהלי יעד ייעודיים, מבלי להגדיל משמעותית את השקעות ה-IT. תוכן עניינים 5 קטגוריה:Cloud Computing 7 מלשכת השירות לענן 8 של מי הענן הזה בכלל ומה הוא נותן לנו? 9 WaaS 10 מה ניתן להשיג ממחשוב ענן 11 תרחישים עסקיים 12 טכנולוגיות תומכות עננים 13 סוגי הוונדורים ותפיסת עולמם 13.1 Cloud-Era Companies 13.2 Hardware Providers 13.3 Leading Software Vendors 13.4 Network Services Providers & Telco's 13.5 Open Source Communities and Companies 13.6 Virtualization Solutions Vendors 13.7 Web-era companies 14 מסדר העננים 14.1 תקנים 14.2 מנשרים 14.3 מודלים של רישוי 15 מיתוסים בענן 15.1 כל דבר בענן הוא יותר זול 15.2 ספקי התוכנה והחומרה יוצרים את הבאזז למחשוב ענן 15.3 מחשוב ענן יהרוג את ה - IT 15.4 אפשר לעבור לענן בלחיצת כפתור 15.5 ניתן לעבור בקלות מענן מחשוב אחד לענן מחשוב אחר (להחליף ספק) 15.6 מחשוב ענן = טכנולוגיה 16 מוצרים לדוגמא 16.1 בינלאומיים

[עריכה] מלשכת השירות לענן

מחשוב ענן הוא מסוג הטרנדים שחלק מן הזמן נראה כאילו דבר אינו חדש בו ("עשינו את זה כבר בתקופת לשכות השירות"), וחלק מן הזמן נראה כאילו הוא כל כך מהפכני, שהוא ישנה את פני ה-IT ללא הכר.

האמת היא שמחשוב ענן הוא התפתחות אבולוציונית תלת ממדית, המלווה את דברי ימי המחשוב, מתחילת דרכו (לשכות השירות) ועד לימים אלו. ההתפתחות האבולוציונית נעה על שלושה צירים:

• ציר ה-Sourcing מתאפיין במעברים ממיקור פנים למיקור חוץ ומאפשר לשפר את ה- Economy of Skill (אופטימיזציה עסקית על בסיס שימוש בכישורי הפיתוח של ספק השירות) תוך אימוץ של חדשנות טכנולוגית.

• ציר ה-Operations המתאפיין במעברים מתפעול פנימי לתפעול חיצוני של תשתיות IT. מאפשר לשפר את ה- Economy of Skills של תחום התשתיות, הפיתוח והתפעול, כמו גם במידה מסוימת Economy of Scale (אופטימיזציה עסקית על בסיס היתרון לגודל של ספק השירות). הוא מאפשר Economy of scale בגין השימוש בחוות שרתים גדולות (בזכות קונסולידציה פנימית או יציאה החוצה).

• ציר ה-Elasticity המתאפיין ביכולות התאמה ואופטימיזציה של תשתיות IT. מאפשר לנצל משאבים בצורה אופטימאלית, במיוחד במצבים של חוסר וודאות, תומך בזמישות (Agility) העסקית כתוצאה מיכולת תגובה והתאמה למצבים משתנים ותומך בעקרונות של מחשוב ירוק (Green IT) ואיכות הסביבה.

[עריכה] של מי הענן הזה בכלל ומה הוא נותן לנו?

כמו בכל התחום, מושגי הבסיס מעורפלים ומבלבלים למדי. ניתן לעשות סדר ולארגן מונחים אלו בצירים הבאים:

• צרכן או ספק ?
• בשביל מי - מי בעל הגישה (Service Access) ? - פרטי, ציבורי או קהילתי.
• של מי - מי בעל השליטה (Service control) ? - פנימי, חיצוני או היברידי, או אינטרה-ארגוני (בארגון מבוזר).
• בשביל מה - מהו סוג השירות ? - תשתית כשירות (IaaS), תוכנה כשירות (SaaS) ופלטפורמת פיתוח כשירות (PaaS). קיימות ווריאציות נוספות של סוג השירות תחת הכותרת Whatever as a Service) WaaS). כמובן שיכולות להיות קומבינציות שונות (ענן פרטי חיצוני מסוג SaaS) ועוד הרבה יותר מורכבות (SaaS קהילתי, שמפותח על PaaS ציבורי שמושתת על IaaS פרטי). לכאורה, סיבוך מיותר אבל למעשה, זה ממחיש את החיבוריות והמינוף שיישום ענן אחד יכול לתת ליישומים רבים אחרים. שרשרת האספקה של השירות, חשובה גם כדי להבין מהן נקודות הכשל של השירות שניתן ואיפה טמונים הסיכונים.

אבל יותר משחשובות ההגדרות, חשובה היכולת לתת תשובה לשאלות המרכזיות שצוינו לעי"ל, כחלק מתכנון מימוש של ענן בארגון: בשביל מי, של מי ובשביל מה.

[עריכה] WaaS

IaaS ,SaaS ,PaaS, זה הבסיס. אבל מתברר שבעצם, כל דבר יכול להפוך להיות שירות, לפחות מבחינת השם. קחו מוצר, תוסיפו לו as a Service) aaS) ו"בעזרת השם" והמוצר הפך לשירות. פשוט? אז זהו שלא. ישנם חסמים רבים ב"אריזה" של מוצר או שירות מן השורה, לשירות בענן ושגם יהיה פשוט לצריכה כמו חשמל. מה שמשעשע זה שאפילו לתופעה הזו (של הפיכת כל דבר ל-as a Service) המציאו שם או בעצם ארבעה: Everything as a Service, Whatever as a Service, XaaS ,aaS בינתיים נראה שהשירות שעובד בצורה החלקה ביותר הוא BaaS, דהיינו Buzzword as a Service.

אבל יש כאן גם אש מתחת למסך העשן וראשי התיבות. כשזה נכון וזה בשל, היכולת לארוז יכולת IT ולספק אותה כשירות תשתיתי נותנת יתרונות למכביר: יתרונות עסקיים, יתרונות פיננסיים (כלכלת העננים) ויתרונות תפעוליים כפי שנראה בהמשך.

[עריכה] מה ניתן להשיג ממחשוב ענן

• התייעלות תפעולית - היכולת לממש את העסקים הקיימים ביתר יעילות ובסיכון מופחת:
  • החזר השקעה - בתרחישים מסוימים, ניתן לקבל ROI מובהק.
  • התמקדות בליבה - הוצאת נושאים ניהוליים ג'נרייים שאינם בליבה, למחשוב ענן ועל ידי כך להתמקד בליבה.
  • שיפור ביצועים פיננסיים - שיפור במדדים פיננסיים משמעותיים כגון, שיפור תזרים מזומנים, הקטנת סיכונים פיננסיים, הגדלת נראות פיננסית ועוד.
  • פיזור הערפל סביב תקצוב ה-IT - הקניית יכולת לייחס הוצאות על משאבי מחשוב לפי גורמים ארגוניים. מאפשר להגיע ל-Responsibility Accounting ואף ל-IT Chargeback, ומאפשר להצמיד את תקציב ה-IT לגידול בביקושים.

• תועלות בהגדלת הכנסות - היכולת למכור יותר (מוצרים ושירותים קיימים) בפחות (עלות וסיכון):
  • שיפור ה-Time to Market- קיצור בזמן התגובה של הארגון מהדרישה ועד ליציאה לשוק.
  • Agility - זמישות, היכולת להשתנות ולהגיב על אירועים פנימיים וחיצוניים.
  • שיפור ה-Return on Engagement - יצירת אינטראקציה עם קהלי יעד שונים, קלה יותר, מסוכנת פחות ואפקטיבית יותר לארגון.

• טרנספורמציה עסקית של הארגון – The Cloud-Tail - היכולת לייצר עסקים מסוג חדש, בזכות מחשוב הענן:
  • החצנת יכולת ליבה - היכולת לארוז ולהחצין יכולת ליבה, כשירות, עבור קהלי יעד חדשים.
  • Innovation in Assembly - היכולת ליישם מוצר או שירות חדש, על בסיס שתופי פעולה עם שותפים בשוק, תוך שימוש בענן כפלטפורמה לאספקת השירות החדש.
  • מינוף עסקי של טכנולוגיות חדשניות - כניסה לטכנולוגיות חדשניות, כאשר אלו רלוונטיות לעסקים, אף אם הן ברמת בשלות נמוכה, כל זאת תוך מינימום סיכונים.

[עריכה] תרחישים עסקיים

• B2B Scenario

טיפול בשרשרת האספקה בענן. מאפשר השקעות קטנות יותר בארגונים השונים, ושימוש בשרשרת אספקה כשירות. עצם זה שגורמים עסקיים שונים משתמשים בשרשרת אספקה משותפת, מאפשר ליישום מעקב, מדידה ותכנון בשרשרת האספקה, יותר ביעילות. כמו כן, ניתן להציע ביתר קלות שירותים נוספים כמו לדוגמא Products Recall Service. שירות זה מאפשר לחברות יצרניות ולרשתות לשתף פעולה במקרה של אירוע המחייב החזרת מוצר מהמדפים. השירות ניתן על גבי פלטפורמת Cloud Computing Platform For Manufacturing של GS1 ו-HP בקנדה.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, שיפור ביצועים פיננסיים, Agility, פיזור הערפל סביב תקצוב ה-IT, שיפור ה-Time To Market ו Innovation In Assembly.

ערכים רלוונטיים:

• B2B2C Scenario

אספקת שירותים בענן לקהילה שאליה הארגון קשור, כמו מפיצים, סוכנים, ספקי שירות ללקוחות וכדו'. השירות המוצע הוא בדרך כלל יותר מהקשר של אותו גורם עם הארגון. למשל: ניתן להציע CRM למפיץ עבור עבודה מול לקוחותיו, כאשר ה-CRM מותאם לעולם התוכן הרלוונטי ונטען בקמפיינים מה-CRM הארגוני. שירות מעין זה לא רק מהדק את הקשרים עם אותם גורמים שהם ערוץ טיפול בלקוחות, אלא גם משפר את השירות ללקוחות ומייעל את "שרשרת האספקה" מהלקוח, דרך המפיץ ולארגון. ככל שהפתרון רחב יותר ניתן לשקול גבייה של תשלום עבור השימוש בשירות וכך נקבל גם יצירת הכנסות מתחום פעילות חדש.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, Agility, שיפור ביצועיים פיננסיים, שיפור ה-Time To Market, שיפור ה-Return On Engagement, החצנת יכולת ליבה ו Innovation In Assembly.

ערכים רלוונטיים:

• Business to Community Scenario

אספקת שירותים בענן לקהילה שאליה הארגון קשור, מפתחים, יוצרי תוכן, משפיענים וכדו'. השירות הוא בדרך כלל יותר מהקשר הישיר של אותו גורם עם הארגון. למשל ניתן להציע למשפיענים, כלים רלוונטיים ומביאי ערך עבורם. שירות מעין זה לא רק מהדק את הקשרים עם אותם גורמים שהם קהילה חשובה לארגון, אלא גם מייצר באזז. ניתן בנוסף לרתום את קהל היעד כקהילה, ולאפשר "חוכמת המונים" ואינטראקציה. ככל שהפתרון רחב יותר ניתן לשקול גבייה של תשלום עבור השימוש בשירות וכך נקבל גם יצירת הכנסות מתחום פעילות חדש.

תרחיש עסקי זה מביא ל: שיפור ה-Return On Engagement, החצנת יכולת ליבה ו Innovation In Assembly.

ערכים רלוונטיים:

• Business to Suppliers Scenario

אספקת שירותים בענן לספקי הארגון. השירות הוא בדרך כלל יותר מהקשר הישיר של אותו גורם עם הארגון. למשל ארגון Retail יכול להציע לספקים שירותי BI וניתוח צריכת המוצרים שלהם ורכישת "שטחי פרסום" באתרים פיזיים ומקוונים. שירות מעין זה "משמן" את הגלגלים של העבודה מול הספקים, ומאפשר לרתום את הספקים למשימות שהן רלוונטיות לארגון (למשל קטלוג מוצרים משותף). בהחלט ניתן לשקול גבייה של תשלום עבור השימוש בשירות וכך ניתן לקבל גם יצירת הכנסות מתחום פעילות חדש.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, Agility, שיפור ביצועים פיננסיים, שיפור ה-Return On Engagement, החצנת יכולת ליבה ו Innovation In Assembly.

ערכים רלוונטיים:

• Cloud as a Lab Scenario

הקמת מעבדות/ביצוע פיילוטים בענן לטכנולוגיות חדשות, לזמן קצוב, או באופן קבוע אך בתצורה שמשתנה מנושא לנושא. לא רק שלשימוש מעין זה יש ROI מובהק, ללא תחרות, אלא שלעיתים החסמים להקמת מעבדה בארגון הם כה גדולים, ש"מפספסים" התנסות עם טכנולוגיות חדשות שיכולות לעשות את ההבדל.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, התמקדות בליבה, Agility, שיפור ביצועים פיננסיים, פיזור הערפל סביב תקצוב ה IT, שיפור ה-Time To Market ומינוף עסקי של טכנולוגיות חדשניות.

ערכים רלוונטיים:

• Cloud Bursting Scenario

תגבור המשאבים הנדרשים ליישום שרץ פנים ארגונית, בתקופת שיא של שימוש. גם לתרחיש זה יש ROI מובהק, היות והארגון לא רוכש ומנהל משאבים הנדרשים אך ורק בתקופת שיא. ככל שהפער בין משאבי תקופות השיא ומשאבי תקופות "רגילות" גדול יותר, ככל שתקופות השיא קצרות יותר ו/או בלתי ניתנות לצפי מראש, כך למחשוב ענן יהיה יתרון דרמטי בכל הפרמטרים הכלכליים/עסקיים.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, Agility, התמקדות בליבה, שיפור ביצועים פיננסיים, פיזור הערפל סביב תקצוב ה IT ושיפור ה-Time To Market.

ערכים רלוונטיים:

• Continuity and Center Migration Cloud Scenario

בתרחיש זה לא מדובר דווקא על שימוש שוטף בענן, כאתר גיבוי (אם כי זה אפשרי). מדובר על סיטואציה של "אסון שקרה" או בסיטואציה שנדרש מעבר פיזי של מרכז המחשבים. בתקופת הביניים ניתן להשתמש בספקי ענן, כדי לייצר רציפות תפעולית. הדבר דומה למשפחה שאיבדה חלילה את ביתה בגלל אסון טבע, או שהיא צריכה לעבור לדירה שעדיין לא התפנתה והיא מתגוררת במלון בתקופת הביניים.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, שיפור ה-Time To Market, התמקדות בליבה, שיפור ביצועים פיננסיים ופיזור הערפל סביב תקצוב ה IT.

ערכים רלוונטיים:

• Externalize Core as Service Scenario

לכל ארגון יש יכולות ליבה חזקות שהוא משתמש בהן לשירות פנימי או ללקוחות הישירים שלו בלבד. הרעיון מאחורי תרחיש זה הוא למנף יכולות ונכסים שכבר קיימים בארגון, אל מול קהלי יעד חדשים אך רלוונטיים. לדוגמא: חברת כרטיסי אשראי תמכור כשירות את יכולתה בתחום איתור ההונאות, לארגונים שאינם מתחום האשראי. דוגמא נוספת היא חברת טלקום שתמכור את מערכת ה-Billing שלה לשימוש בארגונים נוספים או לחילופין תאפשר לפתוח e-Commerce as a Service כשפלטפורמת ה-Billing שלה מהווה בסיס לשירותי החיוב.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, התמקדות בליבה, שיפור ביצועים פיננסיים, החצנת יכולת ליבה ו Innovation In Assembly.

ערכים רלוונטיים:

• Innovation in Assembly Scenario

מדובר ב-Mashup עסקי. ארגון צד ג' מחבר שירותים של ארגון א' וארגון ב' ומייצר בענן שירות שלישי, שיש לו פוטנציאל עסקי חדש. כמובן שארגון ג' יכול להיות אחד משני הארגונים המתחברים. לדוגמא, שיתוף הפעולה בין Facebook ל-Amazon, במסגרתו Facebook Applications מורצים על תשתית EC2 של Amazon. דוגמה נוספת, ניתן למצוא ביישום של חברת Appirio, שמותקנת כ-Facebook Application ומחברת את Facebook ל-Salesforce.com.

תרחיש עסקי זה מביא ל: Agility, שיפור ביצועים פיננסיים, שיפור ה-Time To Market, שיפור ה-Return On Engagement, החצנת יכולת ליבה, Innovation In Assembly ומינוף עסקי של טכנולוגיות חדשניות.

ערכים רלוונטיים:

• Multi-Company Cloud Scenario

ארגון רב חברתי יכול להקים ענן שיאפשר לקבוצת החברות בו תשתית ויישומים משותפים (אם יש כאלו) כשירות. באמצעות מנגנונים של Metering ניתן לבצע Chargeback לחברות השונות. באמצעות יכולות Multi Tenancy ניתן ליישם "חומות סיניות" בין החברות השונות בקבוצה, אם וכאשר נדרש מבחינה רגולטיבית או עסקית. אם מדובר באתרים מבוזרים גיאוגרפית ניתן להקים Intra-Organizational Cloud המאפשר לנצל משאבים של סניפים שלא פעילים מחוץ לשעות העבודה לטובת הסניפים שאלו שעות העומס שלהם.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, Agility, התמקדות בליבה, שיפור ביצועים פיננסיים, פיזור הערפל סביב תקצוב ה IT ושיפור ה-Time To Market.

ערכים רלוונטיים:

• Mobile Work Force Cloud Scenario

ארגון מוציא לענן שירותים עבור כוח עבודה נייד שלו (שהוא אולי אפילו גלובאלי) כמו, אנשי שירות, אנשי מכירות, טכנאי שטח וכדומה. לדוגמא, שירותי CRM לאנשי שטח, דוא"ל בענן (שרצוי שיהיה אינטגרטיבי עם הדוא"ל הפנימי) ועוד. גם בתרחיש זה קיים ROI מובהק שכן אספקה של שירות לאנשים ניידים מחייבת היערכות יקרה במיוחד מבחינת קווי תקשורת, SLA בחלונות זמן שונים ומשונים וכדומה.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, התמקדות בליבה, Agility, שיפור ביצועים פיננסיים, פיזור הערפל סביב תקצוב ה IT ושיפור ה-Time To Market.

ערכים רלוונטיים:

• Small Business Scenario

ארגון קטן, יכול היום להוציא כמעט הכל לענן ולמעשה להחזיק "שדירה רזה" מאד של IT (בעיקר כזו שמנהלת את השירות בענן). בארגון קטן התקורה הכרוכה בהקמת IT שלעיתים הוא לא פחות מורכב מזה של ארגונים גדולים, היא עצומה ולכן התועלות הפיננסיות הן דרמטיות. עם הזמן צופים שיקומו יותר ויותר פתרונות וריטקליים לארגונים קטנים, אשר יקלו בעניין ויאפשרו לארגונים קטנים לקבל "רולס רויס" של ארגונים גדולים במחיר מכונית עממית ולשלם לפי שימוש בלבד. מגזר שעובד כמעט רק בענן, כבר עכשיו, הוא מגזר הסטארטאפים, שבנוסף לכך שאכן מדובר בעסקים קטנים, מדובר גם בחברות עם רמת אי וודאות גבוהה ביותר.

תרחיש עסקי זה מביא ל: החזר השקעה, התמקדות בליבה, Agility, שיפור ביצועים פיננסיים, פיזור הערפל סביב תקצוב ה IT, שיפור ה-Time To Market, מינוף עסקי של טכנולוגיות חדשניות ו Innovation In Assembly.

ערכים רלוונטיים:

[עריכה] טכנולוגיות תומכות עננים

כש"פותחים את מכסה המנוע" של מחשוב ענן מוצאים שם למעשה את כל טכנולוגיות ה-IT עם ההתאמות הנדרשות לעולם העננים. הרי אם בסופו של דבר, כל יישום IT יכול להיות מסופק כשירות בענן, צריך לדעת לממש את כל הטכנולוגיות כולן רק בענן. אולם, ישנם ארבעה היבטים החשובים במיוחד:

• וירטואליזציה - שבלעדיה לתשתית הענן אין זכות קיום ו- IaaS לא ניתן למימוש.
• Multi Tenancy - שמאפשר לצרכני יישומים לעבוד על תשתית משותפת, כש"חומות סיניות" מפרידות ביניהם. בלי Multi Tenancy אין זכות קיום ל-SaaS.
• Provisioning - שמאפשר לתפעל את הסביבה ובעיקר לחייב את הלקוחות על השירות. בלי Provisioning אין לפתרונות בענן את יכולת ההסתגלות והשינוי.
• ארכיטקטורה - "שמדביקה" את הכל ביחד ומבטיחה שהמרכיבים השונים בענן יתפקדו למתן פתרון שלם, המתממשק לארגון ועונה על צרכיו.

כל המרכיבים האלו תפקידם (במימוש נכון) לאפשר לנו כמשתמשים, כמפתחים, כמנהלי מערכת, לקבל שירות (ברמת התשתית, פלטפורמת הפיתוח, היישום או כל שירות WaaS אחר), ברמה הנדרשת, בהיקף הנדרש ובזמן הנדרש מבלי להתעניין בפרטי המימוש.

[עריכה] סוגי הוונדורים ותפיסת עולמם

הבאזז של מחשוב העננים הצית רגשות עזים ומתנגשים בקרב צרכני וספקי ה-IT. ובתוך המהומה, ארגונים מנסים להבין מה הערך האמיתי של המודל החדש ומה מזה סתם עטיפה שיווקית נוצצת. ענקי ה-IT, רובם ככולם, הוסיפו עמוד (לפחות) של "מחשוב ענן" לאתרים שלהם, עם Offerings בתחום - לעתים רק עם מוצרים ישנים שמותגו מחדש. לארי אליסון דיבר בכנות ובאומץ על מה שרבים מחברות ה-IT הגדולות חושבים בליבן. מצד שני, חברות חדשות עם שירותים חדשים, צצות כ"פטריות אחרי הגשם" וכולם מזנקים על העגלה של הטרנד החדש.

לבלבול והמבוכה הקיימים ממילא נוספות שלל ההגדרות (השונות) של הוונדורים. כל וונדור מתאר את התחום בהתאם ל- "DNA" שלו ולתפיסת העולם שלו ומספק הגדרה שתהיה הקרובה ביותר לתחום שבו הוא מתמחה, ולחוזקות העיקריות שלו בתחום. מצד הצרכנים חשוב להבין מי הוא הוונדור?, מאיפה הוא בא? ואיך זה משתקף במרכולת שהוא מציע בתחום הענן?.

להלן קטגוריות עיקריות של וונדורים שפעילים בתחום מחשוב הענן, ומה שמניע אותם.

[עריכה] Cloud-Era Companies

דווקא ההפיכה של יכולות המחשוב ל-Commodity, מורידה את חסמי הכניסה ומאפשרת התפתחות של הרבה מאד יוזמות וחדשנות מסביב. לצד (ובשיתוף עם) הספקים הגדולים בתחום, צמחו חברות רבות (סטרטאפים בעיקר) המציעות שירותים משלימים. שירותים אלו כוללים בין השאר: שירותי ניהול, שירותי סקלאביליות (אלסטיות), אבטחת מידע, פלטפורמות ייעודיות ועוד. בכל "מהפכה טכנולוגית" חברות קטנות נכנסות והופכות לחברות הגדולות של העולם שאחרי. מיקרוסופט במהפכת המחשוב האישי, Amazon ו- Google במהפכת ה-WEB וכדומה. אלו מחברות ה-Cloud Era יהפכו להיות מובילות בשוק המחשוב בשנים הקרובות ?

[עריכה] Hardware Providers

ספקיות החומרה המרכזיות מגיעות לתחום בעיקר דרך כלים ותוכנות להפיכת תשתיות הארגון לענן פרטי, ומרחיבות בהדרגה את הפתרונות שלהן גם לתחום של עננים ציבוריים. למוצרים שמציעות חברות החומרה יהיה תפקיד מרכזי בהכנת ה-Data Center הארגוני לענן (Cloud Readiness) כמו כמובן בבניית ה-Data Center של ספקי הענן. למרות שהמודלים החדשים מאיימים כביכול על המכירות של חומרה, הרי שיש פה גם הזדמנות פז עבור חברות אלו, להציע מוצרים חדשים ולייצר לעצמם שוק חדש בנושא הענן.

[עריכה] Leading Software Vendors

ספקיות התוכנה הגדולות, עם היסטוריה ארוכה של אספקת תוכנה לארגוני Enterprise מצויות באיום. חברות ענן חדשות שנכנסות "לטריטוריה" שלהן (Salesforce ו-Google כדוגמא) ומאיימות על השווקים שבהן הספקיות פועלות. בנוסף, האלסטיות של הפתרונות, והציפיות של הלקוחות, מורידות את העלויות בשוק (הן בהיבט של כמות רישיונות והן בהיבט של מחיר לרישיון). כתגובה, חברות אלו מגבשות, מי יותר מי פחות, Offering משל עצמן לענן בתחומים הבאים:

• יישומים עסקיים או אחרים שלהם, שניתן לצרוך במודל של שירות.
• תשתיות ושרתי יישומים שניתן להתבסס עליהן בפיתוח פתרונות לענן.
• תשתיות ניהול ייעודיות לענן.
• חלק מהספקים (IBM ו- Microsoft כדוגמא) מנצלים את פלטפורמת המחשוב הגלובאלית שלהם ומציעים בעצמם שירותי ענן (BPOS

ו-Azure ל-Microsoft, Blue Cloud ל- IBM).

[עריכה] Network Services Providers & Telco's

וונדורים עם מסורת של Hosting ושירותי תקשורת צמחו באופן טבעי לתוך התחום של מחשוב ענן. המרחק ל- Offerings מעודכנים לענן עבור חברות אלו הוא קטן. תשתיות ה - Hosting, תשתיות ניהול ומאגר לקוחות מאפשרים מעבר מהיר למודלים של מחשוב ענן. בארץ, הנושא עדיין בחיתוליו אך למרות נפח השוק הקטן יחסית, קיים צורך לפתרונות בענן, בטריטוריה ישראלית (ולא גלובאלית) ולכן סביר שנראה פעילות רבה בשנים הקרובות.

[עריכה] Open Source Communities and Companies

חברות וקהילות הקוד הפתוח מציעות גם הן תשתיות מבוססות קוד פתוח בענן (וירטואליזציה, שרתי יישום, תשתיות ניהול ועוד). קיים תפקיד ייחודי ומעניין דווקא לתוכנות הקוד הפתוח מן הטעמים הבאים:

• מודל תמחור אטרקטיבי המעצים את ה-Economy of Scale של הענן.
• ספקי ענן, אשר יעשו שימוש בטכנולוגיות פתוחות, יקלו על החיבור והניוד של פתרונות בין עננים.

[עריכה] Virtualization Solutions Vendors

וירטואליזציה היא אחת מאבני היסוד של טכנולוגיית העננים וחברות הוירטואליזציה המרכזיות נכנסו באופן טבעי לתחום. לחברות אלו יש פוטנציאל אדיר להנות מהבאזז החדש עם מוצרים שיסייעו בהיערכות של ארגונים למעבר למודל הענן, וביישום של מודלים אלו בתוך הארגונים ומחוצה להם ובבניית מודלים היברידיים. חברות הוירטואליזציה מרחיבות את היצע המוצרים שלהן לתחומים משיקים/משלימים כמו Provisioning ו-Governance.

[עריכה] Web-era companies

חברות אלו, עם התשתיות שלהן, המודלים העסקיים שלהן ומאגר הלקוחות שלהן פרצו את הדרך לעידן הענן, והיו הראשונות להציע פתרונות בתחום. הן הוכיחו שהמודלים השונים (IaaS, SaaS, PaaS) לא רק אפשריים אלא גם מביאים תועלות עסקיות מהותיות.

[עריכה] מסדר העננים

קיים ויכוח סוער (אחד מהרבה ויכוחים שכאלו בנושא הענן) על הסיכוי שיקום ספק אחד, מונופוליסט, שישלוט בענן, כמו ש- Google שולטת בחיפוש ו- Microsoft בדסקטופ. והיה וזה יקרה, מה תהיה המשמעות של כל זה ? מה תהיה המשמעות של חברה אחת, שהיא מונופול שישלוט ב"מתג הראשי" של הענן (כמו שצופה ניקולאס קאר בספרו The Big Switch).

"מסדר העננים" מדבר על המנגנונים שניתן וחובה לאמץ, כתעשייה, כדי לאפשר תחרות, בחירה חופשית ויכולת מעבר, ניהול ונראות של הענן. המטרה היא למנוע, בזכות כל אלו, יצירה של המונופול. ל "מסדר העננים" ארבעה היבטים:

• תקנים (Standards) – שתפקידם לאפשר ניוד והתממשקות בין שירותי ענן.
• מנשרים (Manifestos) – שתפקידם להתוות עקרונות לשימוש בפתרונות מבוססי ענן.
• רישוי (Licensing) – המותאם למודל העסקי הייחודי של מחשוב ענן.
• Governance – המספק מנגנונים וכלים לנהל יישומים בענן.

מעניין לראות, שדווקא באיזור ה"יבש" ביותר של תקנים, מנשרים, רישיונות וניהול – הרוחות סוערות והיצרים ערים. בכל אופן, אולי ראשו של מגדל בבל של מחשוב הענן בשמים, אבל אם המצב ימשיך כך, "לא לשמוע איש את שפת רעהו", אז כמו בסיפור המקראי, הסוף לא יהיה טוב.

[עריכה] תקנים

לנושא התקינה יש תפקיד חיוני בהתפתחות הטכנו-עסקית של הענן. תקנים יכולים להבטיח שיתופי פעולה בין עננים, יכולת הינתקות סבירה יותר, יכולת לפתח כלי ניהול חוצי עננים ועוד. משום מה, נושא התקינה לעננים מאוד סוער, ובינתיים יש הרבה דיבורים ומעט מעשים.

פעילויות נוספות בנושא זה, ששווה לעקוב אחריהן:

• CloudCamp
• Open Cloud Consortium
• Open Cloud Initiative
• The Open Group Jericho Forum
• Cloud Security Alliance
• DMTF Open Cloud standards Incubator
• Cloud Computing Use Cases Forum
• National Institute of Standards and Technology
• Cloud Standards Coordination Wiki
• The Open Group Cloud Work Group
• ISO Distributed Application Platform Subcommittee
• Cloud Computing Interoperability Forum

כולם רוצים להיות "שם", וארגוני תקינה רבים בוחשים בקלחת. בשנים הקרובות תהיה חייבת להיות התכנסות בנושא התקנים, על מנת שיהיה בהן ערך.

[עריכה] מנשרים

המנשרים בתחום זה מנסים להגדיר את עקרונות השימוש בפתרונות מבוססי עננים ולייצר דיון סביב הנושא, במטרה ליצור קונצנזוס ולקדם פתיחות וסטנדרטיות בענן. עד כה, פורסמו מספר מנשרים בנוגע למחשוב ענן, שעוררו תגובות מעורבות.

[עריכה] מודלים של רישוי

השינוי במודל העסקי (המעבר לתשלום לפי שימוש), התפתחותם של ספקי העננים, הצורך באלסטיות והצורך בפתיחות ותאימות, הובילו להבנה כי יש צורך גם לעשות שינויים במודלים של רישוי (Licensing Models) ולהתאים אותם לצרכים של תוכנות בענן. נושא הרישוי של קוד פתוח לעננים יצר אתגרים חדשים בתחום הרישוי וגם יוזמות מעניינות.

[עריכה] מיתוסים בענן

[עריכה] כל דבר בענן הוא יותר זול

אחת ההבטחות הבולטות ביותר בתחום של מחשוב ענן היא החיסכון בעלויות. האומנם? במחקר של חברת McKinsey & Co. נטען כי העברת Data Center אופייני של ארגון גדול לענן (המחקר מתייחס למחירים של - Amazon WS) יגדיל את עלויות ה-IT פי 2 ויותר. עוד טוען המחקר כי גם החיסכון בעבודה שמבטיח מודל הענן הוא מוגזם. כנגד המחקר (ששופך מים מאד צוננים על התחום הלוהט של ה-Cloud) ישנן מספר טענות:

• טוענים (IBM) שהמחקר איננו לוקח בחשבון שארגונים גדולים לא עומדים (לפחות כרגע) להעביר את כל ה-Data Center שלהם לענן. לגבי חלק מהיישומים בארגון יש הגיון במעבר לענן וניתן לחסוך בעלויות, מצד שני יש אפליקציות שעדיף להשאיר "בתוך הבית".
• ישנם תרחישים שכלל אינם אפשריים ללא ענן לפחות לא ב-Time to Market הנדרש.
• בארגונים מגודל מסויים ומטה, או בתרחישים שבהם אי הוודאות גדולה, העלויות הנחסכות באמצעות מחשוב הענן, עשויות להיות דרמטיות.

שורה תחתונה: לא כל דבר בענן זול יותר, אבל יש תרחישים בהם התועלות העסקיות עצומות, במיוחד בכל הכרוך בתרחישי אי וודאות. יש תרחישים, שבהם הענן מציע יישום שלא ניתן ליישם כלל, או ב-Time to Market הנדרש.

[עריכה] ספקי התוכנה והחומרה יוצרים את הבאזז למחשוב ענן

להבדיל מבאזזים קודמים בעולם המחשוב, שהביאו איתם הזדמנויות רבות עבור ספקי ה-IT, והביאו את אותם ספקים לעידוד הבאזז בקול תרועה רמה, הרי שבמקרה של מחשוב ענן הספקים סובלים מסתירה מובנית. מצד אחד, הם נאלצים לקפוץ על העגלה ולהציע מוצרים ושירותים בתחום הלוהט של מחשוב ענן על מנת לא להישאר מאחור, ומצד שני, ההבטחה הגלומה בתחום זה לקיצוץ בעלויות של רכישת חומרה ותוכנה מצד הלקוחות מתנגשת ישירות עם המודלים העסקיים המסורתיים שלהן המבוססים על מכירת חומרה ותוכנה.

שורה תחתונה: כמו בעידן האינטרנט, חברות ה-IT לא יצרו את הבאזז, אך הן מצטרפות אליו, מי יותר מי פחות... .

[עריכה] מחשוב ענן יהרוג את ה - IT

"השמועות על מותו של ה - IT היו מוגזמות ...". גם בעתיד הנראה לעין קשה לראות מצב שבו ה- Data Center בשלמותו עובר לענן. כיום אפשר למנות סיבות רבות שקשורות בחוסר הבשלות של התחום (אבטחה, התאמה לרגולציות, חוסר בשלות של סטנדרטים ועוד), אבל גם כאשר יבשיל התחום של מחשוב ענן ורבות מן הסוגיות הללו יפתרו, עדיין יישארו מספיק סיבות טובות לשמר לפחות חלק מהמערכות / יישומים וכוח העבודה בתוך גבולות הארגון.

מעבר לזה, גם עם המעבר של ארגונים לענן עדיין יהיה צורך בגוף שינהל את ה-IT, יאפיין את הדרישות, יגדיר את הארכיטקטורה והפתרונות השונים, יבחר את ספקי העננים, יבצע את כל ההגדרות הנדרשות אצל הספקים וינטר את הפעילות שלהם. יחד עם זאת מעבר למודל של מחשוב ענן יביא לשינוי בתפקידו של ה - IT ובסוג המשימות שיעמדו בפניו.

שורה תחתונה: המודל שיביא את הערך הרב ביותר לארגונים יהיה כנראה Hybrid Cloud כזה או אחר שהוא שילוב של שימוש במשאבים פנימיים בארגון עם שירותים המסופקים על ידי ענן חיצוני כלשהו. ל-IT תהיה עבודה רבה לנהל את כל זה.

[עריכה] אפשר לעבור לענן בלחיצת כפתור

יש לא מעט סיבות שעושות את המעבר לענן לא פשוט, כדוגמא:

• סוגיות של אבטחה - עד כמה הענן מאובטח?
• סוגיות של רגולציה - איפה יושבים פיזית הנתונים?
• ישנן אפליקציות שנדרשות על פי רגולציה להחזיק את נתונים שלהן בתוך גבולות המדינה ולעיתים גם בגבולות הארגון..
• סוגיות של SLA - לאיזה SLA יכול הספק להתחייב, אם בכלל?
• קסטומיזציה - רוב האפליקציות המוצעות כשירות מאפשרות מעט מאד יכולות של קסטומיזציה ותפירה לפי הצרכים הייחודיים של הארגון.

שורה תחתונה: המעבר לענן יצריך ניתוח והבנה הן של היישומים אותם רוצים להעביר לענן והן של השירות אותו מקבלים מהענן.

[עריכה] ניתן לעבור בקלות מענן מחשוב אחד לענן מחשוב אחר (להחליף ספק)

נכון להיום כאשר תחום מחשוב הענן עדיין בחיתוליו, ורוב היישומים והשירותים המוצעים בענן עדיין לא מתבססים על סטנדרטים מוסכמים כלשהם, המעבר מענן לענן, או שימוש בו זמנית בשירותים של ספקים שונים בתחום, עלול להיות משימה קשה ומורכבת. מן הסתם בעתיד, עם ההתבססות של סטנדרטים ופרוטוקולים אחידים שיהיו בשימוש נרחב של ספקי הענן למיניהם, המעבר מענן לענן יהיה פשוט יותר.

שורה תחתונה: עד להתגבשות הסטנדרטים, יש חשש של lock-in (במיוחד ב-PaaS וב-SaaS). יש לתת את הדעת על מזעור סוגיות אלו.

[עריכה] מחשוב ענן = טכנולוגיה

הטכנולוגיה מאפשרת את היישום של מחשוב הענן, אך מחשוב הענן הוא הרבה מעבר לטכנולוגיה. למחשוב ענן יש גם היבטים תפעוליים ועסקיים חשובים לא פחות. ברמת התפעול - המודל החדש (של תפעול משאבים פנימיים כמו גם משאבים חיצוניים) יעלה את הצורך ביצירת תהליכי ניהול מעודכנים, נהלים חדשים ומתודולוגיות מתאימות. בהיבט העסקי יש למודל מחשוב הענן פוטנציאל לשינויים מהותיים בדרך שבה ארגונים יעשו עסקים - בקשר שלהם עם הלקוחות, הקשר עם השותפים והקשרים של הארגון עם הספקים שלו.

שורה תחתונה: התמורות הטכנולוגיות מאפשרות לקיים כלכלה מבוססת שירות, אשר מספקת גמישות במימוש התפתחויות עסקיות. גמישות עסקית זו מייצרת מרחבים עסקיים חדשים, שהם תולדה של מחשוב הענן.

[עריכה] מוצרים לדוגמא

[עריכה] בינלאומיים

Cloud-Era Companies

• Salesforce.com - מספקים אפליקציית CRM במודל של SaaS ופלטפורמה לפיתוח יישומים (Force.com - (PaaS
• Elastra - אוטומציה של מידול, התקנה ואספקה של סביבות מחשוב וירטואליות
• Enomaly - פלטפורמה אפליקטיבית (קוד פתוח) להקמת ענני מחשוב בתוך הארגון ו/או מחוצה לו
• RightScale - פלטפורמה לניהול בענן (Cloud Computing Management Platform)
• Skytap - מעבדות וירטואליות

Hardware Providers

• IBM
• Cisco
• EMC
• HP
• Dell

Leading Software Vendors

• Microsoft
• Oracle
• SAP
• IBM

Network Services Providers & Telco's

• Terremark
• (GoGrid (Servepath
• Rackspace
• AT&T

Open Source Communities and Companies

• Redhat
• Deltacloud
• Dasein
• Libcloud
• Ubuntu
• Jclouds

Virtualization Solutions Vendors

• VMware
• Parallels
• Redhat
• (Xen (Citrix

Web-era companies

• GoGrid
• Google
• Amazon
• 3Tera
• Akamai

דפים בקטגוריה "Cloud Computing"

ישנם 83 דפים בקטגוריה זו.

A Application Service Provider Application Virtualization Architecture B BSM in the Cloud Bare-Metal Hypervisor C CCBoR CDMI COA Cash Flow Cloud Computing Cloud Computing Manifesto Cloud Consumer Cloud Governance Cloud Portability Cloud Provider Cloud Readiness Cloudonomics Community Cloud D DRaaS DaaS E Elastic Computing Elasticity Evolution External Cloud F Financial Risk Financial Visibility Full Virtualization G Grid Computing

H Hadoop Hardware-Assisted Virtualization Hosted Hypervisor Hosting Hybrid Cloud Hypervisor I IT Chargeback IaaS Insourcing Integration as a Service Integration in the Cloud Internal Cloud Intra-Organizational Cloud L Live Migration M MSP Metering Multi-Tenancy O OCCI API OVF Open Cloud Manifesto Operating system level Virtualization Operations Evolution Outsourcing P PaaS Para-Virtualization Pay Per Use Permissive Licensed Cloud API Privacy and Security in the Cloud

P (המשך) Private Cloud Public Cloud R ROA Resource Aggregation Resource Allocation Responsibility Accounting Rightsourcing S S + S S plus S SPLA SaaS Security as a Service Service Access Service Bureau Service Control Simple Cloud API Project Sourcing Sourcing Evolution Storage as a Service U Utility Computing V VDI Virtual Appliance Virtual Machine Virtual Machine Lifecycle Management Virtual Machine Template Virtualization High-Availability and Disaster Recovery X XTP מ מחשוב ענן

מקור: http://www.wikit.co.il/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:Cloud_Computing

קטגוריה: תחומים