מתוך wikIT

גרסה מתאריך 21:35, 2 ביוני 2008 מאת Miri (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה הנוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


מיקום במודל השכבות

[עריכה] מיקום במודל השכבות

שווה ציטוט

[עריכה] שווה ציטוט

קישורים ממומנים

[עריכה] קישורים ממומנים

תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתכם ל־wikIT

[עריכה] XML

תגיות:

eXtensible Markup Language


שפת סימון ברת הרחבה, תקן (סטנדרט) לייצוג נתונים ותיאור של מידע.


XML הינה למעשה גרסה פשוטה יותר של SGML אשר נקבעה ע"י W3C ואושרה ע"י ISO עוד בשנות השמונים ושימשה בעיקר לצורך תיעוד, מתכנני XML פשוט לקחו את המיטב שב- SGML ויצרו שפה שחזקה כמו SGML אך הרבה יותר פשוטה לשימוש.


XML נועדה להבנה ע"י מערכות מחשב אך היא נהירה וברורה גם לקורא האנושי.


תוכן עניינים

[עריכה] תכונות ה-XML

  • ייצוג המידע באופן טקסטואלי.
  • שמירת תיאור הנתונים עם הנתונים עצמם.
  • ברת הרחבה, התגים אינם קבועים מראש, אלא ניתנים להרחבה.
  • המידע מסודר בצורה היררכית, במבנה של עץ.


XML משתמשת בתגים לצורך תיאור המידע, תגים אלה אינם מוגדרים מראש ומומצאים ע"י המשתמש.

[עריכה] דוגמא למבנה מסמך XML

<?"xml version="1.0" encoding="ISO-8859-1?>


השורה הראשונה במסמך מהווה הצהרה כי זהו מסמך XML, היא מתארת את גרסת ה- XML וקידוד התווים בהם השתמשנו במסמך. בדוגמא לעיל נעשה שימוש בגרסת XML 1.0 ובקידוד תווים מסוג ISO-8859-1.


השורה השנייה במסמך מגדירה את האלמנט הראשון של המסמך אשר נקרא "השורש" (Root) של המסמך, השורש מתאר בכלליות מהו תוכן המסמך.


השורות הבאות מתארות את בניו של אלמנט השורש והן מייצגות למעשה את המידע עצמו באופן הבא: תחילה יש להגדיר תגית פתיחה אשר מגדירה את שם רכיב המידע, בתוכה יש לאחסן את ערך המידע עצמו ולבסוף יש להגדיר תגית סגירה לרכיב המידע, לדוגמא:

<NAME>John Doe</NAME>


בדוגמא המופיעה לעיל הגדרנו למעשה רכיב מידע בודד לצורך תיאור של שם פרטי ושם משפחה. לצורך כך הגדרנו תגית פתיחה בשם NAME בתוכה הגדרנו את המידע עצמו שהוא למעשה השם John Doe וסיימנו בתגית סגירה המסיימת את ההגדרה באופן הבא: </NAME>.


תגית הפתיחה יכולה להכיל גם מאפיינים (Attributes) בצורה הבאה: <NAME first "John" last "Doe"></NAME>

זאת דוגמא להגדרה בה יש שימוש ב- first וב- last כמאפיינים של תגית הפתיחה <NAME>.


בסוף המסמך יש להקפיד לכתוב את תגית הסגירה לאלמנט השורש אותה הגדרנו בתחילת המסמך.


על מסמך ה- XML להיות נכון מבחינה תחבירית (Well formed).

[עריכה] דגשים לכתיבה נכונה של מסמך XML

  • כל האלמנטים במסמך ה- XML חייבים להכיל תג סיום.
  • חוקי שמות התגים ב- XML נוקשים לגבי אותיות קטנות וגדולות. תגי הפתיחה ותגי הסגירה צריכים להיות זהים לחלוטין וכתובים בדיוק לפי אותם אותיות, קטנות וגדולות.
  • כל האלמנטים ב- XML חייבים להיות מקוננים כהלכה. XML אינה מצליחה לפענח תגים שאינם מקוננים כהלכה.
  • כל מסמך XML חייב להכיל תג יחיד אשר יהווה את תג ה"שורש" וכל שאר האלמנטים חייבים להיות מקוננים היטב בתוך אלמנט ה"שורש" אותו הגדרנו.
  • ערכי המאפיינים (Attribute) חייבים להיכתב בתוך מירכאות. ב- XML השמטת מירכאות מערכי המאפיינים אינה חוקית.


ניתן להגדיר את המבנה של קובץ XML על ידי שימוש בקובץ נוסף, שמגדיר באילו תגיות ניתן להשתמש, מה המבנה שלהם ואיזה מידע יכול להיות מאוחסן בכל אחת מהם.


בעבר היה שימוש בפורמט DTD, כיום נהוג להשתמש בפורמט Schema) XSD). על מסמך ה- XML להיות תקף (Valid) ביחס להגדרות הקובץ הנוסף, במידה והוא קיים.

[עריכה] שימושים נפוצים

XML הינה בסיס חשוב בהעברת מסרים ע"י פרוטוקול SOAP, ובארכיטקטורת השירותים SOA משמשת ליישומי B2B רבים, ואף נבנה עבורה ממשק לתכנות יישומים בלתי תלוי בפלטפורמה או בשפת תכנות בשם DOM לצורך עבודה קלה ונוחה. ממשק זה מייצג את מסמך ה- XML תוך שימוש במתודולוגיה מונחית העצמים, כך שכל אלמנט במסמך מיוצג כאובייקט בעל תכונות (Properties) ושיטות (Methods).

[עריכה] קשרים לתחומים טכנולוגיים אחרים

כלים אישיים
ניווט

קהילה

חיפוש

תיבת כלים